הודו – הטיול של תמי ויעל

פורסם ב: כללי, חברים משתפים | 3

טיול ראשון להודו – הטיול של תמי ויעל.

מרץ 2019

מדריך: מוריס רז


היום הראשון לטיול (יום ד’) –

להודו טסנו עם אייר אינדיה,

המטוס שלנו יצא באיחור של שעה מבן גוריון ונחת שעה לפני הזמן בדלהי, מוזר!

מהשדה בדלהי נסענו לקוטאב מינאר,

המינארט הוא מבנה  אבן עתיקה שמסמל את ניצחון המוסלמים על שליטי האזור.

הוא נבנה על ידי קוטאב הממלוכי במאה ה-12 משרידים של מקדשים הינדואים.

קוטאב מינאר ממוקם בדרום דלהי. פתוח מזריחה עד שקיעה.

כניסה עולה 5$ לתייר וחינם לילדים עד גיל 15.

קוטאב מינאר

 

בחודש נובמבר מתקיים פסטיבל מוזיקה שנתי הנערך במתחם קוטאב מינאר.

אם אתם נמצאים בסביבה בחודש זה כדאי לבדוק תאריכים מדויקים של הפסטיבל.

משם המשכנו למקדש הלוטוס הבאהיי Bahá’í Houses of Worship,

בית התפילה הבהאי בדלהי הבנוי משיש לבן ומוקף בבריכות וגינות יפות.

המבנה שוכן בדרומה של ניו דלהי, בירת הודו.

זהו המקדש גדול ומרשים, וצורתו כצורת פרח לוטוס.

שם למדנו כמה הספרה 9 מקודשת ושהמאמינים שואפים תמיד לאחדות בינלאומית ולסימטריה,

אידיאל הסימטריה, היופי והסדר חשוב להם.

הכניסה למקדש הלוטוס ללא תשלום.

איך מגיעים? ריקשה מה”מיין בזאר”, 150 רופי, נסיעה של 20-30 דקות.

מקדש הלוטוס
הגנים של מקדש הלוטוס

התחנה הבאה ארוחת צהריים במרכז המסחרי קונאט פלייס שנמצא ליד המיין בזאר,

שם חלקנו ניפגש לראשונה באוכל ההודי, קנינו ותרמנו למשפחות הצוענים.

שימו לב, הצוענים האלה לא מרפים, במיוחד אם תורמים להם.

לקראת סיום היום נסענו לביקור בפהרגאנג (Paharganj) הידוע גם בשם מיין באזר “גטו המטיילים”,

הלא הוא השוק הגדול בו שוכן בית חב”ד.

היכן נמצא המיין בזאר? המיין בזאר נמצא בניו דלהי, מערבית לתחנת הרכבת המערבית של דלהי.

את היום הראשון לטיול סיימנו במלון Vivanta By Taj Surya מלון מרשים ויפה מאוד!

מלון Vivanta By Taj Surya

היום השני לטיול (יום ה’) –

בוקר טוב, יצאנו מהמלון ונסענו ל-Old Delhi (דלהי הישנה) למסגד ג’מא Jama Masjid,

זהו המסגד הגדול ביותר בהודו, דוגמה לאדריכלות המוסלמית בהודו.

המסגד נבנה ע”י שאה ג’אן, מהאמפריה המוגולית (מוסלמים ממוצא מונגולי).

שאה ג’אן בנה גם את הטאג’ מאהל אותו נראה בסוף הטיול!

Jama Masjid
Jama Masjid

לאחר מכן עשינו סיור ריקשות בצ’אנדי צ’וק, השוק של דלהי העתיקה

וזכינו לראות מראות אותנטיים ומרתקים, שקצת היממו אתנו.

Chandi Chuck

היעד הבא הוא ראג’ גאהט Raj Ghat, אתר ההנצחה והזכרון למהטמה גאנדי,

המקום בו נשרפה גופתו של גאנדי.

Raj Ghat

משם המשכנו לבית משפחת בורלה, המקום בו חי גנדי לאחר הכרזת העצמאות של הודו, שם גם נרצח.

Gandi museum

לאחר ביקור באתר ההנצחה ובמוזיאון פנינו לארוחת צהריים במרכז המסחרי קונאט פלייס

שוב היינו צריכים להתמודד עם ההטרדות של הצוענים.

משם המשכנו למקדש הסיקים, כמובן שגם שם חלצנו נעליים

וכיסינו את הראש עם בנדנה (כמו בכל המקדשים).

Sikh Temple

במקדש סיירנו תחילה בבית התפילה המקומי וחזינו בספר הקדוש אליו המתפללים נושאים את תפילתם,

מבית המקדש עברנו לחדר אוכל המאכיל בחינם את כל באי המקום,

צפינו במטבח ובהכנת האוכל. גודל הסירים שם מדהים!

Sikh Temple

חלק מאיתנו עזרו בהכנת הלחם המקומי, כל העבודות במקום נעשות על ידי מתנדבים סיקים.

Sikh Temple

משם נסענו למקדשו של הרא קרישנה, והשתתפנו בטקס פוג’ה,

זהו טקס המתקיים מידי יום במקדש זה, בטקס זה נפרדים מהיום שחלף בשירה וריקודים.

לאחר נסיעה לא ארוכה חזרנו למלון, לא לפני שחזינו בתמונות שיכולות להיות רק בהודו:

כאשר הנהג המקסים שלנו נבלם על ידי נהג אוטובוס אחר, אשר כמעט וגרם לנו לתאונה,

הנהג עצר את האוטובוס, רץ לרכב שלפניו ובלי מחשבה שניה הכניס אגרוף לפניו של נהג האוטובוס,

שהעמיד אותנו בסכנה. יום גדוש חויות!

היום השלישי לטיול (יום ו’) –

ב8:30 בבוקר נפרדנו מהמלון שלנו, לכיוון ג’ייפור אשר ברגיסטאן.

רג’יסטאן ארץ המהרג’ות (המלכים),המדינה הכי צבעונית והשניה בגודלה בהודו.

ביקרנו במקדש הקופים בבגלטה ג’י,מדובר במקדש יפיפה השוכן בערוץ נסתר.

מקדש מוזנח אשר ידע ימים טובים יותר.

Monkey Tempel

גולת הכותרת במקום זה היא כמות הקופים מסוג מקור אסוס המצויים בתחומי המקדש.

את מזונם הם מקבלים משלטונות ג’ייפור, שמטרתם להרחיק את הקופים ממרכז העיר.

צילמנו והצטלמנו עם הקופים גם אם חלק מאיתנו חששו בהתחלה להתקרב אליהם.

מקדש הקופים

לאחר נסיעה קצרה שוטטנו בתחומי העיר ג’ייפור, המכונה העיר הורודה, עם כ3.6 מליון תושבים.

העיר נצבעה בוורוד ב1876 לכבוד ביקורו של הנסיך וויילס והמלכה וויקטוריה,

וורוד הוא סמל להכנסת אורחים.

אנחנו התארחנו בבית משפחה אמידה ממעמד הלוחמים.

בעיר ג’ייפור תוכלו לבקר בארמון העיר ובארמון הרוחות.

נכנסנו לבית מרשים ,הלבישו את הנשים בסארי כשחלק מהגברים הסתפקו בוויסקי ורום.

בבית המשפחה המארחת

משם נסענו נסיעה קצרה למלון שלנו Hotel Paradise Jaipur בו נתארח ביומיים הקרובים.

לילה טוב הודו!

היום הרבעי לטיול (יום שבת) –

הבוקר יצאנו לכיוון מבצר אמבר Amer Fort בג’ייפור

וטיפסנו אל המצודה רכובים על פילים.

Amber Palace
Amber Palace
Amber Palace

המצודה הזו נבנתה על שרידיו של המבנה קדום, ע”י ראג’ה מאן סינג, בשנת 1592.

והיא הייתה עיר הבירה עד שנת 1727,

אז קבע ג’אי סינג השני כי אין יותר איום מהשליטים המוגולים,

והחליט להקים עיר חדשה 9 ק”מ מאמבר במישור (ג’אייפור), אליה עברו כל אנשי השלטון.

מכאן נסענו לכיוון מפעל השטיחים ובדרך עצרנו ליד הארמון הצף Jal Mahal,

ששימש כארמון קיץ בו המהרג’ות לא גרו, אלא רק הגיעו אליו לנופש.

כתובת הארמון הצף: Amer Rd, Jal Mahal, Amber, Jaipur, Rajasthan 302002, הודו

Jal Mahal

בתוך הארמון אסור לצלם.

במפעל השטיחים והטקסטיל ראינו איך מטביעים את האריגים (הם יכולים להיות משי, כותנה ועוד)

עם חותמות עץ מגולפות על ידי טבילה בצבע בצורה מדויקת,

לאחר מכן טובלים אותן בחומץ ליצירת תהליך כימי, שמשמר ומשפר את איכות הצבע.

בתוך המפעל וגם שטיח מוגמר – אסור לצלם

אחר כך ראינו את כל שלבי ייצור השטיחים כאשר השלב הראשון הוא תהליך האריגה,

שלוקחות בו חלק למעלה מ500 משפחות שהתאגדו יחדיו.

בתהליך עובדים עם 3 חומרים שונים:

משי, צמר גמל וצמר קשמיר, המופק מהחלק הרך שמתחת לצוואר עז הקשמיר.

לאחר מכן מתבצעת בדיקת איכות לשטיח על ידי שריפת השטיח

ובדיקה שהוא אינו דליק (חומר סינטטי הוא דליק)

וניקיון השטיח שמתלכלך בתקופת הייצור שלו על ידי שטיפתו 3 פעמים.

לאחר מכן גוזרים את השטיח 3 פעמים.

במפעל השטיחים

משם המשכנו לארמון המהרג’ה Maharaja Palace.

ארמון שעדיין שייך למשפחת המהרג’ה.

בשנות ה-50 הארמון החל לתפקד כמוזיאון.

אחת הסיבות להורדת ארמונו של המהרג’ה למישור ממבצר אמבר היא פיתוח התחביב שלו –

אסטרונומיה והקמת מצפה אסטרונומי.

המהרג’ה ג’אי סינג השני בנה 5 מצפים אסטרונומיים בהודו בין השנים 1727 ל- 1734.

הדגל המוזהב המקובע בראש הארמון- הוא מגן ברקים.

החצר המרכזית משמשת כיום גם לחתונות של עשירים (עלות השכרת המקום היא כ-60,000 דולר לחתונה).

Maharaja Palace

את היום העמוס שלנו סיימנו בצפייה בסרט הודי (בוליוודי) בקולנוע Raj mandir,

אולם הקולנוע הגדול ביותר בהודו עם 1237 מקומות ישיבה.

קולנוע אמיתי של פעם…

בכך הסתיים לו עוד יום מלא חוויות!
מחר נצא לכיוון פושקר.

היום החמישי לטיול (יום א’) –

היום נוסעים לפושקר, העיר של האל בראמה.

פושקר היא עיר שוק ציורית קדושה, השוכנת לגדותיו של אגם פושקר.

באגם זה ניתן לראות, לאורך כל היום, מאמינים הינדים מבצעים טבילות טהרה וטקסים שונים.

פושקר מלאה במקדשים (כ550 מקדשים בעיר אחת לא גדולה), שווקים וסמטאות מעניינות.

בפושקר מתקיים יריד גמלים ובקר אחת לשנה, כל שנה.

בצהרים נפגשנו עם המדריך המקומי העונה לשם לאלאה,

אשר הוביל אותנו לתצפית יפיפיה על העיר הקדושה פושקר.

רכבל הוביל אותנו למקדש סבאטירי Savitri Temple, שנמצא על גבעה גבוהה,

בדרך לשם רואים המון סנאים וקופים.

למדנו מדוע לברהמה, שהוא האל הבורא, יש רק מקדש אחד,

שמענו על סבאטירי ועל סראסוטי אשתו הראשונה של ברהמה,

אשר קיללה את כל מי שיקים מקדש לברהמה.

ושמענו גם על ההקבלה בן ברהמה וסראסותי לבין אברהם ושרה (להבדיל).

צפינו בקופי הלנגור המקסימים בפעולה ונתנו להם לאכול במבה שהם כל כך אהבו…

משם פנינו לארוחת צהריים ישראלית במסעדת העין השלישית.

לפני סיום היום הגענו למלון jaguar palace מלון מקסים בעיצוב מיוחד ועם צוות אדיב מאוד.

Jagat palace Pushkar

אחרי שהתמקמנו במלון יצאנו לרכיבה על גמלים עד לנקודת תצפית

בה צפינו במופע ריקודים של הצוענים, שם הצטלמנו על רקע השקיעה במדבר.

משם חזרנו למלון לארוחת ערב טבעונית, כנהוג בכל פושקר הצמחונית

והלכנו לישון, לילה טוב!

היום השישי לטיול (יום ב’) –

הבוקר יכולנו להתעורר בשעה יחסית מאוחרת,

חלקנו החל את היום בשיעור יוגה משחרר וכייפי במדשאות המלון.

בהמשך יצאנו מהמלון ברגל לסיור בבית חב”ד,

שם התקבלנו בברכה על ידי הרב המקומי אשר אירח אותנו מכל הלב

ועל הדרך זכה במצווה כאשר חלק מהגברים התפללו שחרית.

פושקר היא עיירה קדושה להינדים, והם מצווים לעליה לרגל למקום זה,

לכן ראינו בפושקר הרבה צליינים הודים.

בנוסף, זכינו להגיע ביום תהלוכה של האל וישנו, תהלוכה שהתקיימה לאורך הרחוב הראשי,

היתה אוירה קסומה באויר, מוזיקה שמחה אמיתית והרבה הרבה פרחים.

תהלוכה לכבוד האל וישנו

השתתפנו בטקס הפוג’ה באגם פושקר,

הפוג’ה היא בעיקרה טקס של שירות האל והענקת מנחות לאל.

puga ceremony

בסוף הטקס השלכנו פרחים על האגם.

לא נפרדנו מהמקום לפני שכבשנו עוד יעדי קניות,

את חנות התכשיטים של רובי ואת החנות למוצרי הימאליה.

היום השביעי לטיול (יום ג’) –

היום היתה לנו השכמה מוקדמת מאוד, כיוון שיש לפנינו נסיעה ארוכה.

נגיע ליעד שלנו רק בשעה 16:00. היעד שלנו להיום: עיר הרפאים פטיפור סיקרי.

זוהי עיר שנבנתה על ידי אדם בשם אכבר, שהיה הנכד של באבור (מייסד האימפריה המוגולית).

העיר נבנתה במקום שבו גר קדוש סופי מוסלמי בשם סלים צ’יסטי אשר ניבא לאכבר,

שבאותו זמן היה ללא ילדים, כי יהפוך לאבא בקרוב.

אכבר, שבאמת הפך לאבא, בנה מסגד ומאוזולאום לסלים לאחר שנפטר

וזו למעשה היתה התחלתה של העיר פטיפור סיקרי.

אכבר היה ידוע בתור מלומד וסובלני כלפי דתות אחרות,

זה ניכר אפילו במונומנט בצורת עמוד שנמצא בעיר.

בו יש התייחסות לכל הדתות הרווחות בהודו באותה התקופה.

לאכבר היו 3 נשים רשמיות (מוסלמית, נוצרייה והינדית) ולכל אחת מהן היה ארמון משלה.

למוסלמית היה בסך הכל חדר קטן אבל היו בו הרבה מראות ואבני חן

המשובצות בקירות בשילוב מנורות ונרות שיצרו יחד זוהר מרשים.

לנוצרייה היה ארמון בצורת צלב, ולהינדית היה ארמון עם חצר שבחלקו הפונה לכיוון האגם,

היה גם ארמון הקיץ שלה, ארמון שהיה פתוח לרוחות שבמגע עם מי האגם הצטננו והיו נעימות.

בצד השני היה לה גם ארמון חורף אשר היה סגור וחמים.

בנוסף, חלק ניכר מן הארמון הוא גם מקדש הינדואיסטי כנהוג בכל בית הינדי. כמה פאר!

אכבר, פמלייתו ומשפחתו נהגו לצפות ולהאזין להופעות מוזיקליות באיזור במת ההופעות היפה,

שהייתה מוקפת במים עם פרחי לוטוס שצפים עליהם.

היום העיר פטיפור סיקרי מוקפת חומה בצורת האות-C, בחלק הפתוח (כמו באות עצמה) היה בעבר

אגם שהתייבש וזו כנראה הסיבה העיקרית לנטישת העיר לאחר 14 שנה בלבד (עקב מחסור במים).

המבנים בעיר נשתמרו בצורה מופלאה מאז ועד היום.

Fatehpur Sikri

משם המשכנו למלון המפנק שלנו Hotel Clarks Shiraz אשר בעיר אגרה.

clarks shiraz אפילו ביבי התארח במלון הזה כאשר היה בביקור בהודו.
clarks shiraz

היום השמיני והאחרון לטיול שלנו (יום ד’) –

היום היה היום שלו חיכינו כל הטיול!

היום נבקר בדובדבן שבקצפת, הלוא הוא הטאג’ מאהל.

המואוזוליאום המרשים שבנה שאה ג’אן לאשתו מומתאז מאהל

משמעות השם היא: טאג’=כתר, מאהל=ארמון .

הטאג’ מאהל

המקום הוכרז כאתר מורשת בינלאומי של אונסק”ו והוא גם אחד משבעת פלאי עולם החדשים.

זהו מופת ליצירות ארכיטקטוניות. צבע המבנה משתנה במהלך היום בהתאם למיקום השמש.

בכניסה למתחם יש שער שמעוטר בעיטורים פרסיים שנעשו באיזמל ובתוכן משובצות אבני חן.

מעל השער יש 11 כיפות מצד אחד ועוד 11 כיפות מהצד השני.

כל כיפה מייצגת שנה אחת מתוך 22 השנים שלקח לבנות את הטאג’ מאהל.

את המקום בנו יותר מ20,000 עבדים. שאה ג’אן החל בבניית הטאג’ שנה לאחר מותה

של מומתז בשנת 1631 וסיים לבנות ב1653.

לשאה ג’אן, היה חשוב מאוד לשמור על סימטריות המבנים,

אך האבסורד הוא שדווקא מותו שלו הביא לבנית קבר נוסף לצד זוגתו,

קבר שנבנה באופן לא סימטרי ובכך פגע בסימטריות של מתחם אזור הקבורה.

במערב המתחם ישנו מסגד אשר בנוי בצורתו של הטאג’,

המסגד עדיין פעיל בימי שישי ולכן מתחם הטאג’ סגור בימי שישי.

לצורך המחשת חשיבות הסימטריות במבנה נספר לכם שרק כדי לשמור על סימטריות

בנו מבנה זהה למסגד מולו בצד המזרחי (בו לא מתפללים),

מבנה זה שימש בהמשך כבית הארחה מלכותי.

עובדה מעניינת נוספת:

המיניראטים מצדיו של הטאג’ שנראים ישרים, למעשה מוטים בזווית של 92.5 מעלות

ולא 90 מעלות מכיוון שהמהנדסים חששו מרעידת אדמה אשר תגרום

לקריסה של המיניראטים על הטאג’.

משם המשכנו לדובאי גאט Dhobi Ghat המכבסה הפתוחה באגרה,

ראינו את העובדים של הודו בפעולת כביסה בנהר ולא הבנו איך הבגדים יוצאים נקיים בשיטה הזו.

היעד הבא שלנו הוא מפעל השיש

שם ראינו איך מייצרים את השיש המשובץ באבני חן,

שמגיעות ממקומות שונים, ראינו איך מדביקים את האבנים בדבק אפוקסי שמרכיביו ודרך ייצורו סודיים

והוא כנראה הסיבה שהטאג’ מאהל נשמר כל כך טוב ואפילו לא אבן אחת נפלה ממנו.

עבודות יפות ועוצרות נשימה שאת רובן אסור לצלם

משם המשכנו, אחרי שאכלנו ארוחת צהריים, למבצר אגרה Agra Fort .

מבצר אגרה, הידוע גם בשם לאל קילה Lale-Qila

נבנה נבנה בין השנים 1565-1573 (במשך 8 שנים) על ידי אכבר,

על-מנת להגן על בני משפחת המלוכה המוגולים.

בכניסה למבצר ישנו חפיר שבזמנו היה מלא במים שורצי קרוקודילים,

לאחר מכן הייתה חומה בגובה 20 מטר ולאחר מכן עוד חפיר

עם טיגריסים רעבים ולאחר מכן עוד חומה עם צבא שמוכן לתקוף כל פולש.

אחרי שנכנסנו, הגענו לחצר הראשונה המכונה גם דיוואן (אזור קבלת הקהל),

באזור זה הבנו שלמרות ששטח המבצר הוא למעלה מ190 דונם,

רק 25% ממנו פתוחים לציבור המבקרים והשאר בשימוש צבא הודו.

לצד הדיוואן, חצר העם, ישנו מסגד שנסגר רק כדי למנוע ריגול בחלק של

המבצר שנמצא בשליטת צבא הודו.

בחצר העם קיימת הרחבה שבה העם היה מתאסף במשפטי המלך, בהתכנסות זו הנשים יישבו ליד המלך.

החלק הבא של הארמון היה החרם, אזור הפילגשים של המלך,

הגברים היחידים שיכלו להיכנס לשם היו הסריסים המסורסים.

אפילו השומרים היו מסורסים, לכל שליט של האימפריה המוגולית, היו סביב ה300 נשים.

החלק הבא של הארמון היה למעשה החלק החשוב ביותר בארמון

וזוהי המרפסת של שאה ג’אן שנכלא שם על ידי בנו אורגנזב,

אשר גם טרח לרצוח את שלושת אחיו בדרך לשלטון על כס המלכות.

אומרים שאת שמונת שנותיו האחרונות, שאה ג’אן בילה בעשיית שני דברים:

האחד זה להסתכל על הטאג’ מאהל ממרפסתו והשני הוא לבכות.

עברנו משם ליד ארמון המגורים, ליד תעלות אגירת המים בבור המים שנמצא מתחת לארמון

וכמובן בארמונה של האישה ההינדית של אכבר.

כן, אותה אחת עם הארמון קיץ והארמון חורף בפטיפור סיקרי,

שם ראינו את חדר השינה שלה, את חדר האוכל וכמובן את המקדש הפרטי שלה.

משם יצאנו לגינה וראינו חתיכת סלע חול אדום שנחצבה כמקשה אחת לכדי אמבטיה עם מדרגות.

היכן נמצא המבצר? בסמוך לתחנת הרכבת “אגרה פורט”.

שעות פעילות: מדי יום בין השעות 06:00- 17:30.

מחיר: 300 רופי (כרטיס הכניסה אל הטאג’ כולל את מבצר אגרה!).

 

מהמבצר המשכנו לחנות עורות, היה אסור לצלם בפנים,

כל אחת מאיתנו קנתה תיק עור יפה ומגפיים מעור.

משם המשכנו לחנויות אחרות ובעיקר עשינו השלמת קניות למוצרי הימלאיה.

בערב אכלנו ארוחת ערב במלון המקסים שלנו.

ובכך סיימנו את הטיול היפה שלנו בהודו הקסומה!

תודה רבה למדריך האלוף שלנו: מוריס רז.

מחר נצא לשדה התעופה לאחר ארוחת הבוקר ונטוס הביתה עייפים ומרוצים.

תודה לתמי וליעל על טיול קסום מלא בצבע, היסטוריה, תרבות עשירה ויופי מסוג חדש!

כדאי לקרוא עוד: אטרקציות בראג’סטן הודו

 

 

אהבת? שתפ/י את החברים!

3 Responses

  1. Sari Even

    הודו זה חלום שלי, צריכה להתכונן נפשית אבל נראה פשוט חוויה. פוסט נהדר

השאר תגובה