גיאורגיה – הטיול של יוחאי פרץ

פורסם ב: כללי, חברים משתפים | 0

אוקטובר 2017 ידידנו יוחאי יוצא לטיול בגיאורגיה ומפרט עבורנו (כמעט) את כל מעלליו ,

בפעם הקודמת ששיתפתי טיול של יוחאי בבלוג, היה זה הטיול המהמם שלו לזנזיבר.

גם הפעם אני מזמינה אתכם ליהנות מהחוויה של יוחאי, חוויה קצת שונה – גיאורגיה !

אז שבו בנוח, תקראו ותתענגו מהטיול של יוחאי, הנה הוא לפניכם:

יום 1 – גיאורגיה, טיביליסי

עייפים מהטיסה ונפוחים משינה של כשלוש שעות שמנו פעמינו לכיוון טיביליסי העיר העתיקה והמודרנית.

אבל רגע, קודם קצת רקע:

גיאורגיה קיימת למעלה מ- 3000 שנה ועברה תקופות שלמות של כיבושים ומלחמות.

המדינה נקראה בשם זה בשנת 1991 מיד עם קריסת ברית המוצעות.

גיאורגיה מורכבת מ-12 מחוזות, כאשר טביליסי הוא המחוז העיקרי ועיר הבירה של גיאורגיה.

המטבע נע בין שער של 1.5-1.7 לארי לשקל.

שטחה של גיאורגיה כ-70 אלף ק”מ. המדינה מונה באופן רשמי כ-5 מיליון תושבים, כאשר בטיביליסי גרים כ- 2 מיליון.

מיליון נוספים הם סטודנטים, תיירים וכו’.

למה רשמי? משום שכאשר נוסדה המדינה הממשלה התחילה ברישום של התושבים.

מטבע הדברים, עם הרישום מגיעים גם החובות כלפי הממשל והמדינה, ולכן (עד היום) לא כולם ממהרים להירשם.

בשנים הראשונות השחיתות חוגגת עד שמתרחשת הפיכה בעקבות התקוממות של הציבור.

הממשלה החדשה שקמה מחליטה לעצב את כל מבני השלטון והציבור בזכוכיות ומתכות,

מתוך מחשבה שזכוכית מדגישה את השקיפות כלפי האזרחים.

הטיול מתחיל בביקור בנהר המתקווארי, הנהר שחוצה את טיביליסי

וזורם לאורכה של גיאורגיה מתורכיה, אזרביג’אן ועד לים הכספי.

 

אמא גיאורגיה

על פי האמונה של הגיאורגים, האלה הגיאורגית מגינה ושומרת על טיביליסי.

על אחד ההרים הגבוהים בעיר ולגובה שמתנשא מעל 20 מטר ניצבת האלה ומשגיחה על טיביליסי מפני אויבים ומשחיתים.

ביד אחת מגישה האלה כוס יין לשלום וביד השנייה אוחזת חרב גדולה לומר – כשצריך אני אדע גם להגן !

23.10 פסל מאחור

משם הגענו לבית הכנסת הגדול בטיביליסי

האוכלוסיה היהודית בגיאורגיה מנתה בשיאה לפי הערכות כ- 120,000 איש.

קהילה יהודית סגורה מאוד ששמרה על המסורות והמנהגים בהקפדה גדולה.

בקרב היהודים לא היו נישואי תערובת עם בני הקהילות האחרות.

עם קום מדינת ישראל ב- 1948 היהודים לא מיהרו לעלות ארצה,

רק לאחר הסיום המוצלח של מלחמת ששת הימים ועם עליית הקומוניזם בצורה מובהקת,

עולים לארץ כ- 70,000 משפחות. המשפחות שעלו גרו בקהילות משלהן ולא התערו בחברה הישראלית.

ב-1991, מיד עם נפילת ברית המועצות, מבקשים עוד כ-30,000 משפחות יהודיות מגיאורגיה לעלות לארץ,

ובהגיען הן נתקלות בדור העלייה הראשון ומבינות שהם שמרו על הקהילתיות והצביון המסורתי ומתרעמות על כך.

כתוצאה מכך מתחיל תהליך של שילוב והשתלבות הגיאורגים בחברה הישראלית.

המונח גרוזינים ניתן לגיאורגים על ידי הכיבוש הקומוניסטי של ברית המועצות, הוא נחשב לנחות ואף מעליב.

כיום חיים בטיביליסי כ-3000 יהודים. קהילה שהולכת ומתמעטת.

בכל גיאורגיה יש 6 בתי כנסת. בית הכנסת בטיביליסי הוא הגדול שבהם.

הוא מקיים מניין מידי יום ובחגים נפתחת קומה נוספת מעליו.

באחת התמונות של ביקורי בבית הכנסת הגדול, הצטלמתי עם גבאי בית הכנסת שלצערי לא הצלחתי לקלוט את שמו.

23.10ביכ גבאי

אחד הרגעים המרגשים של היום היה כשהרמתי ספר התורה עתיק.

הגיאורגינים מייצגים זרם נפרד לגמרי מהנצרות.

באופן כללי, בכל גיאורגיה האזרחים עסוקים כל אחד בעצמו, אבל הם אדיבים, מקסימים ומסבירי פנים!

בקניון הזהב, בו ביקרנו לאחר מכן, הכרתי שתי נשים מקסימות (אבל ללא בנות רווקות 😔 )

שיצאו מגדרן כדי לעזור ולסייע.

23.10

אצל הגיאורגים התמימות עדיין ישנה. יש מחיר רצפה שממנו לא יורדים.

לא מתאים לכם אתם יכולים לעבור לדוכן הבא. חזרתם ורציתם לקנות במחיר שהוסכם? ההזדמנות פגה.

קניון הזהב צמוד לשוק דינמו, הביקור בשוק מזכיר את שוק רמלה-לוד..

חיקויים על גבי חיקויים של כל המותגים הנחשבים, פירות בשפע, תפוחים אדומים מהאגדה של שלגייה,

מטאטא תמרים שהפלא ופלא מנקה טוב יותר מאגף השפ”ע בעיריית באר שבע

ואמא מבוגרת שהכינה בדיוק תבנית חמה של מאפה גבינה טעים ומהביל.

קצת לפני הכניסה לשוק הזהב ניצב הפסל של הסופר הגיאורגיאני אקקי צוריטלי אוחז בנבל גדול.

23.10 פסל

הזהב זול מאוד. שיני הזהב מסמלות מעמד וזאת לפי הכמות והאיכות של הקרט.

בעלייה הראשונה יהודים רבים מכרו את המטלטלין שלהם ורכשו בו זהב לציפוי השיניים.

עם זה הם חיו והתקיימו.

מול השוק התזכורת לעידן הקומוניסטי בדמות בנייני רכבת ארוכים מתקופת סטלין –

כל משפחה חיה בחדר עם פנקס הקצבות וביטוח רפואי בסיסי בשנים אלה,

עד לנפילת ברית המועצות וקבלת העצמאות.

23.10 בנין

לאחר שסיימנו את הסיור ירדנו כמה עשרות מדרגות וירידה תלולה במיוחד, למקום בו אכלנו ארוחת צהריים.

השדרה המרכזית אליה הגענו מוקפת בבתי קפה חינניים, מסעדות וחנויות שונות.

הנה תמונות מהחלק הזה בטיול (שופינג וקינוחים) :

23.10 נעליים קטנות

23.10 לחם

24.10 קניון2

23.10 יאמי

23.10 המשך קינוח זום

23.10 רוכלת

בית קפה Entree מזמין אתכם להיכנס.

מקום מקסים וחמים עם קונדיטוריה וסנדביץ’ בר עמוסים לעייפה במאכלים מטריפים.

עוגות ועוגיות ברמה גבוהה וטעימים להחריד.

עוגה טובה וקפוצ’ינו יוציאו אתכם בנזק מצטבר של 10 לארי (כ-15 ₪) ויותירו את ריריות הטעם בפעילות שעות נוספות.

הכל פשוט טעים ומגרה את העיניים. חווית חושים מומלצת לחובבי האפייה כמוני.

23.10 המשך קינוחים

אפילו הקונדיטוריות במטבח הסכימו שאצלם סרטון קצר ובו הן מכינות קרואסוני חמאה מתפצפצים ונימוחים.

בערב אכלנו במסעדת Dinehall אוכל נהדר ומקום מקסים.

המסעדה ממוקמת במרתף יין עתיק. הכל טעים !

23.10.17 מסעדה

23.10 מסעדה

23.10 מסעדה1

יום 2. ביקור במערכת הבריאות

התחלנו את היום בהכרת מערכת הבריאות בגיאורגיה בכלל ובטבליסי בפרט.

ככלל, מערכת הבריאות הינה ציבורית.

הפרטית מיועדת לאלפיון העליון ולעשירים – אנשי עסקים ועובדי ממשלה, שזה משהו שתמיד הולך כאן יחד –

אתה לא איש עסקים אם אתה לא בממשלה, ואתה לא בממשלה אם אין לך עסקים 😁

הכיוון אליו שואפת מערכת הבריאות ללכת הוא “פרטי” הן בהיבט השירותים והן בהיקפם.

24.10 בריאות

לאזרח גיאורגי יש בית חולים ציבורי שיטפל בו, אבל לא טיפול ממושך.

מי שעובר ניתוח משוחרר אחרי יום לביתו עם אמבולנס והוראות להמשך טיפול בבית.

אין התנייה לתשלום על טיפול במיון, אבל קודם צריך לנסות להיכנס דרך דלת הברזל….

המרפאות בהן ביקרנו הן מרכז לרפואת עיניים.

מרפאה מדהימה ביופיה עם צוות רופאים ואחיות, וכמובן עובדי מנהל.

מבחינת הגיאורגים מרפאה משתווה לבית חולים.

3 קומות של מרפאה עם חדר ניתוח משוכלל, מערכת ניהול תורים וללא קמיליון או קליקס…

השאיפה של מנהל המרפאה ד”ר ג’ארווישווילי היא לפתוח סניפים נוספים ברחבי גיאורגיה.

המרפאה השנייה היא בניין של 4 קומות לטיפול אנדוקרינולוגי ובצמוד אליו בניין שמטפל בתחום ההשתלות.

הנה סרט מחדר ניתוח, בו צפינו מעל הגלריה:

משם העפלנו לראש הר עליו ניצבת אחת הכנסיות העתיקות ביותר בגיאורגיה –

הולי קרוס מונסטרי גווארי (סווחטיצחובלי).

24.10

הכנסייה נבנתה ליד העץ שתחתיו נקברה סידוניה היהודיה,

שעזרה לנינו הקדוש להפיץ את הנצרות ברחבי גיאורגיה במאה ה-5.

לפי הסיפור כאשר המלך וכטאנג הראשון במאה ה-11 ביקש לבנות את הכנסייה על ראש ההר, היה צורך לכרות את העצים.

כאשר עשו זאת ונותר גדם של העץ שתחתיו נקברה סידוניה, אך בכל ערב העץ והגדם התאחדו.

לבסוף הכנסייה נבנתה והעץ נותר במקומו. השרף שנטף ממנו ריפא את האנשים, לפי האגדה ובעקבות הנס.

הכנסייה פעילה מאוד ומתוחזקת על ידי סבב של נזירים מהמנזר הסמוך.

בימי שבת מתקיימות שתי תפילות וביום ראשון התפילה המרכזית.

אולם הכנסייה הגדול בו נבנה המזבח על שורשי העץ של סידוניה.

24.10 כנסיה

24.10 כניסה

הסיר הגדול אמור להיות מלא בקרקר הקודש, רק שכמעט נגרמה תקרית דיפלומטית בגלל הסקרנות שלי 😂 😂 😂

אפשר לחשוב מה כבר אפשר לעשות עם מכסה כזה גדול וסיר עמוק שמתאים אולי לחמין?….

24.10.17 כניסה1

מהכנסייה הזו שמנו פעמינו לכיוון מפגש הנהרות החוצים את גאורגיה – המתקווארי והארגבי.

24.10 נהרות1

מפגש הנהרות הינו אסטרטגי לגיאורגיה עוד בימי הביניים ועד לימינו אנו.

24.10 יוחאי נוף

למעשה הגדרת הגבולות של גיאורגיה כפי שאנו מכירים היום נחתמו כבר במאה ה-5.

בכל זאת 3000 שנה של מלחמות וכיבושים….

* זהו פסל מלך גיאורגיה, וואחטאנג קורגאסלי, שייסד את עיר הבירה טיביליסי

הפסל ניצב גבוה על גדת נהר התקווארי שבו ביקרנו בהיום.

23.10 פסל גיאורגיה

משם המשכנו לביקור במצחטה העתיקה. כנסייה נוספת לרפרוטאר,

פגישה עם רוכלות מקסימות, 2 כלות שהתלבטתי ביניהן, חתונה ושווקים מעוררי תאבון.

והכי חשוב הלחם הגיאורגי חם ורותח הישר מתנור האבן, מרגולי, תחלפי (צחלפי), צ’ורצ’חלה ומים קדושים לרוויה.

24.10.17 מצחטה

24.10 לחם

הקניון הגדול… 3 קומות של כל המותגים הגדולים הבינלאומיים והמקומיים. מחירים סבירים.

24.10 קניון

לא זול ברשתות משמעותית מהארץ, אבל בסופר של קרפור תמצאו את כל מוצרי הטואלטיקה, הטיפוח והצבע במחירי רצפה.

בית קפה מMoka & More פשוט מצוין וטעים בטירוף.

הגיאורגים יודעים להכין עוגות וקינוחים!!!!

24.10 קינוח

שוק דינמו תמיד כיף לחזור אליו. מיקרו קוסמוס רחב סימטאות ופניות, ובעיקר אנשים חמים ומקסימים.

24.10 מזכרות

24.10 מזכרות ומאכלים

חזרנו במונית למלון ואז הבנתי שאין כמו חבריי איתן ומעיין אילוז בהתמקחות, או כמו שליז הגדירה אותה: “מקווחה”.

תמונות מהיום:

24.10 חתונה

24.10 קניות ברחוב

24.10 ריבות

24.10 מתוקים

יום 3 – טיול ג’יפים, הרים ומים מינרלים

עזבנו את טביליסי לכיוון ההרים בקזבקי (אזור קחטי) והגענו אחרי טיול ג’יפים להר בגובה של מעל 2100 מטר.

מזג האוויר נפלא. רוחות קרות נסבלות ביותר, נשימה של האוויר הכי נקי שיש וצפייה בטבע במלוא הדרו ועצמתו.

בדרך להרים עצרנו מול אחד מפלאי הטבע של נביעת מים מינרליים טעימים ישירות מסלע ההר.

25.10.17 מים

25.10 מים

מים צוננים, מרווים ובריאים. זורמים כך סתם, פשוט לבוא ולקחת. מי צריך נביעות, תמי4 וכל שאר הקשקושים…

הכנסייה העתיקה שניצבת על ראש ההר מרשימה בגודלה.

25.10 כנסיה

הדלקנו נרות לצדיק, טבלנו במים הקדושים בטעמים והצטלמנו על כל אבן אפשרית.

25.10

כל האזור הררי והישובים הקטנים מקיימים ביניהם משק משותף.

זה אומר שלכל משפחה יש את הנחלה שלה, אבל הכל שייך לכולם

וכך גם עוזרים אחד לשני עם חלב, ביצים, ירקות וכו’.

את הכל (כמעט) מגדלים עצמאית ומה שנשאר נותנים לאחרים, ומקבלים מאחרים את מה שחסר.

בגיאורגיה אין כמעט חתולים. כלבים יש בשפע, חתולים אין…

זה אומר שהכל מאוד נקי ולא זורקים פסולת בחוץ. הכל מנוצל עד תום!

27.10.17

25.10.17 תמונה
עצרנו לארוחת צהריים במסעדה טעימה, אבל עם שירות איטי להחריד. ככה זה כשאין באמת בשביל מה למהר…

וכן היה קר למעלה אז הצטיידנו בכובעי עור אמיתי ופרווה לחימום כנדרש.

התמונות של הנוף המדהים ללא פילטרים או עיצוב.

ככה כמו שאלוהים יצר אותם והניח בטבע הן מצולמות בנוט 8

25.10.17 שלג

25.10 ערב

יום 4 – ביקור במוזיאון סטלין בעיר גורי

הפירוש של גורי בגיאורגית הוא גבעה, ומהגבעה שעליה ניצב בעבר המבצר הגדול באיזור הוקמה העיר.

ושם בגורי ניצב מוזיאון סטלין..

יום 4 מוזיאון בחוץ

בשנת 1878 נולד יוסף גוגשוילי בעיר גורי למשפחה דתית מאוד.

נזכיר שבתקופה זו יש כמעט 100 שנות כיבוש רוסי.

הילד גדל למציאות של רוח אידיאולוגית חדשה שנושבת ברחובות על ידי מנהיג בשם לנין.

הוא מתלהב מהרעיונות המפכניים ומתחבר לראשי המפלגה.

הוא נעצר מספר פעמים ומועבר למעצר עם אסירים נוספים, ומבין שיש מתנגדים נוספים למשטר ולחוסר הצדק בדאגה לפועלים, לרווחה ולבריאות.

באחד המעצרים השילטון מטיל מום בידו הימנית ומקצר אותה כתוצאה משבר.

ב-1924 לנין מת מאירוע מוחי וסטלין ממשיך את דרכו. לנין משאיר מכתב במגירה ומבקש שיפתחו אותו רק במותו.

המכתב “נעלם” ולא נפתח…

סטלין תופס את מקומו ומתחיל בטיהור של מתנגדים מתוך המפלגה, כולל הליכים לביטול סממני הדת – אותה הגדיר “אופיום להמונים”.

הוא נישא ונולד לו בן ראשון בשם יעקב.

לימים, הבן נופל בשבי הנאצים. המשטר הנאצי מבין את גדול השלל ויוצר קשר עם סטלין: “הבן שלך תמורת אי התקפה של רוסיה על גרמניה”.

סטלין מנתק את השיחה וגוזר גזר דין מוות על בנו, בטענה “שאף חייל פשוט לא יחליף קצין”.

אשתו מתה והוא נישא שוב. נולדת לו בת בשם סבטלנה.

הבית שגדלה בבית חזק ועוצמתי עם אח נוסף, מורדת ולא מתחברת לאידיאולוגיה הקיצונית.

היא עורקת לארצות הברית בשנות השישים ומנתקת כל קשר עם אביה, ואף משנה את שמה ללנה פיטרס.

המבוכה בשטלון גדולה – הבת בוגדת באבא והולכת לחזיר

הקפיטליסטי. היא נפטרה בשנת 2011. קשר עמוק שהיה לה עם שכנה ממול מביא לפרסום ספר שמתאר את מערכת היחסים בינה לבין אביה.

האח הנוסף מת בקטטה עם נערים אחרים בעקבות אורח החיים העברייני שהיה חי.

סטלין מחליט לאמץ חייל יתום וקורא גם ליתר הקצינים הבכירים לעשות זאת,

כדי למנוע תשלומי קצבאות מיותרים של המדינה למשפחות הנופלים וגם כדי לשמש

דוגמא לכך שהוא דואג ליתומים בחברה. תמיד רוח מחשבתו היתה מעוותת בתפיסה.

הוא מתמנה באמצע שמות ה-20 לערוך להקים את הביטאון “פרבדה”,

שיהיה השופר של השלטון ויספר את “האמת” לתושבים. בעיקר האמת של סטלין והקומוניזם.

במלחמת העולם השנייה היטלר וסטלין חותמים על הסכם אי התקפה,

ובעצם ההסכם מאפשר להיטלר את ההתפשטות באירופה. בשלהי המלחמה היטלר מבטל את

ההסכם ותוקף את רוסיה. סטלין מופתע בתחילה ומגייס 300,000 חיילים גיאורגיים על מנת להגן ולעכב את ההתקדמות של היטלר.

החיילים האלה יודעים הכל חוץ מלהילחם.

אמנם יש מאות אלפי הרוגים משני הצדדים בחזית, אך בשורה התחתונה, סטלין היה המנהיג היחיד בעולם שהצליח לעצור את היטלר.

בשלב מסוים סטלין מבין את הכח שהוא צבר מהמדינות השונות שמרכיבות את ברית המועצות,

והוא מתחיל בטיהור של אוכלוסיות שלמות שעלולות להתנגד לו.

לביקור ברחבי רוסיה הוא מגיע בקרון רכבת (תמונות בפוסט הבא).

היכן שקראו לו לבקר הוא ביקש להקים מסילת רכבת. בזכותו יש רשת מסילות מפותחת בין אסיה לרוסיה ואירופה.

סטלין מת בשנת 1953 בגיל 74 עקב סידרה של אירועים מוחיים.

יום 4 סטאלין

צוות המשמר של הבוקר לא מפריע למנהיג עד שהוא יוצא מחדרו.

מכיון שהוא לא יצא, החיילים היססו להפריע וחיכו עד לחילופי המשמרות. המשמרת הבאה לא

קוראת אף היא למנהיג, עד שבשעות הערב מגיע קצין בכיר לדרוש בשלום המנהיג.

הם נכנסים לחדר ומוצאים את סטלין ללא רוח חיים.

מה עושים? קוראים לרופא? לא! מרימים את הגופה לספה ואז קוראים לרופא שיבדוק מה קרה ויעביר את המנהיג לבית החולים לטיפול

שם הוא מת כעבור 3 ימים (הוא כבר היה מת לפני)…..

סטלין נקבר ברוב פאר והדר במרכז כיכר הקרמלין.

מיליונים של אזרחים ונציגי עולם באים במשך שבועיים לעבור על פני ארונו,

כדי לחלוק כבוד, ובעיקר כדי לוודא שהוא מת סופית…

כאשר מסדרים את חדרו של סטלין מוצאים את המכתב של לנין.

שם במכתב קוראים שלנין אסר להעמיד את סטלין כמחליפו, בגלל שהוא מסוכן וקטלני וגס רוח, כמו

גם היקורת קשה עם לנין וטרוצקי מבבכירי המפלגה דאז.

הגופה של סטלין מוצאת ונקברת בחומות הקרמלין.

אמא שלו היתה האישה היחידה בעולם עבורו. יש בו רכות ורגש רק אליה.

היחידה שלמענה עשה את הכל: מפלגה, אידיאולוגיה וברית מועצות אחת. בסדרת מכתבים

ביניהם מתואר הרגש והקשר החם ביניהם. אשתו הראשונה נטפרה ממחלת הטיפוס והשנייה נמצאה ירויה בראשה.

תמונות מהמוזיאון:

יום4. סטאלין

יום4 תמונה

יום4 מוזיאון סטאלין

יום 4 פסל

יום 4 סטאלין ציור

* הקרון המפואר לאותם ימים של סטלין, איתו הגיע לאן שנדרש והיכן שרק הייתה מסילה….

ביקור בקפסולת זמן מדהימה

יום4

הקרון מבפנים:

יום 4 בתוך הקרון

יום 5 –

היום אנו עוזבים את מלון מרקו פולו ואת הנוף הפראי, וחוזרים לכיוון טיבליסי הבירה.

נתקענו בפקק אינסופי של כבשים קטנות שלא הייתי מתנגד לעשות מהם כובע, תיק, מעיל וקבב

25.10 כבשים

בסופו של דבר הגענו למאגר המים בג’ינוואלי.

27.10 HUJTH

27.10 מים

והנה לכם סיפור חלם נוסח גיאורגיה…..

אי שם בתקופת השלטון הקומוניסטי, מחליטים בגיאורגיה להקים עיירת נופש עם חוף מלאכותי מסביב להרים

והנוף המדהים באזור.

מקימים אגם ענק (מלאכותי) שעומקו מגיע ללמעלה מ-320 מטר (הכינרת שלנו בעומק של כ- 22 מטר).

מי הגשמים, ערוצי היובלים והשלגים ממלאים את האגם.

כולם מציינים את ההישג המרשים, אבל נזכרים ששכחו להקים רצועת חוף שתשמש לבתי נופש ואיזור תיור ומסחר….

לבסוף כדי בכל זאת לנצל את התועלת מהאגם הענק, שמספק 40% מצריכת המים של טביליסי,

מקימים ב-1968 את סכר ג’ינוואלי.

וכמיטב החלמאות הגיאורגית הוא מתחיל לעבוד רק עשור אחר כך.

האזור בו הוקם המאגר היה עשיר בכפרים רומים שישבו על אגן של אוצרות עתיקים,

וכדי לא לפגוע בכפרים מעבירים אותם למיקום סמוך, אך את האוצרות מטביעים במי המאגר.

בימים בהם גובה המים יורד, רואים לפעמים את גגות הבתים עדיין מבצבצים.

רק 20% מהאוצרות הועברו למוזיאון. היתר קבורים מתחת למים…. הגיוני!

המים עוברים סינון בשלוש תחנות לפני המעבר הלאה לצריכה, אבל בגלל שהמערכת לא סגורה אין בזה שום טעם…

תכנון לחוד ומעשים לחוד.

27.10.17 GWP

הסכר מייצר במתקן, שנחשב לאסטרטגי ורגיש, כ-200 מגה וואט חשמל.

במתקן עובדים 300 עובדים, ובפועל מעסיקים 60. כך יוצא לכל עובד לעבוד פעם בשלושה ימים ולקבל משכורת מלאה.

סטראט אפ!

הדאגה העיקרית של השילטון היא שהסכר לא יציף את הכפרים שמסביב, במקום לנצל את מלוא היכולת של ייצור החשמל….

אם יש למישהו הצעת ייעול, אתם מוזמנים לטוס לגיאורגיה ולעזור.

27.10 JWP

סוף מסע- חזרה ארצה –

המזוזה הגדולה בעולם נמצאת בנמל התעופה בנתב”ג.

מזוזה

תודה לבורא עולם שהוליכנו לשלום והחזירנו לשלום.

גיאורגיה גן עדן של תמימות שכנראה ילך ויעלם בעשור הקרוב.

חדש מול ישן. עתיק מול מודרני. מסורת מול טכנולוגיה.

דור מבוגר מול הצעירים החדשים. ממסד נוקשה מול שקיפות שלטונית (ושחיתות שעדיין קיימת).

כמה ניגודים ועם זאת כמה אהבה וחום יש בתושבים.

אדישות בלי סוף. אין למה ובשביל מה למהר. אבל עם המון רצון טוב.

אין על מה להתמקח בשווקים. יש מחיר רצפה ממנו הרוכל לא מוכן לרדת. לא קנית? יבוא אחר.

שיתוף ושותפות הדדית. מטבח קולינרי טעים ומגוון.

תודה לך גיאורגיה על אירוח מושלם, נופים עוצרי נשימה ועל אהבה חדשה למדינה מיוחדת ונדירה.

לחיפוש והזמנת מלון באיזור טיביליסי היכנסו לכאן

25.10נוף יוחאי

אהבת? שתפ/י את החברים!

השאר תגובה